בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אירופה חוותה גל חדש של התפשטות שזכה לכינוי האימפריאליזם המודרני. מעצמות אירופה יצאו למסעות אימפריאליסטיים ברחבי אפריקה ואסיה במטרה להשתלט על שטחים עצומים, לכבוש עמים ולהקים מושבות. מניעי האימפריאליזם היו רבים: צרכים כלכליים (חומרי גלם ושוקי מכירה לתוצרת המהפכה התעשייתית), שאיפות פוליטיות (יוקרה וכוח בינלאומי), וכן תפיסות גזעניות בדבר "האדם הלבן" המחויב "לתרבת" את העמים הלא-מערביים. תהליך זה הביא לשינוי קיצוני במאזן הכוחות העולמי, לניצול אכזרי של העמים הנכבשים ולעימותים גוברים בין המעצמות, שהיוו גורם מרכזי בדרך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.