כאן מופיעים אירועים חשובים מתולדות העם היהודי שקרו בחודש הזה. לכל אירוע יש תאריך, הסבר קצר וקישור לעמוד שבו אפשר לקרוא עוד.
הרשימה מתחלפת בתחילת כל חודש.
ב־1 בנובמבר 1290 הסתיים המועד שקבע אדוארד הראשון, מלך אנגליה, ליציאת כל היהודים מממלכתו. בצו שפרסם ב־18 ביולי באותה שנה קבע כי יהודי שיישאר באנגליה אחרי מועד זה יוצא להורג. רוב המגורשים עברו לצרפת ולארצות שכנות. יהודים הורשו לחזור ולהתיישב באנגליה רק במאה ה־17.
להרחבה: he.wikipedia.orgב־2 בנובמבר 1898 קיבל קיסר גרמניה וילהלם השני את בנימין זאב הרצל ומשלחת ציונית באוהלו במחנה הקיסר בירושלים. הרצל קרא לפני הקיסר הצהרה וביקש את תמיכתו בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. הפגישה נמשכה פחות מרבע שעה, והקיסר לא התחייב לדבר. אחרי הפגישה חיפש הרצל הכרה מדינית בתוכניתו במקומות אחרים.
להרחבה: he.wikipedia.orgשר החוץ הבריטי, ארתור ג׳יימס בלפור, שלח מכתב ללורד רוטשילד, אחד ממנהיגי יהודי בריטניה. במכתב הודיע שממשלת בריטניה תומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בפעם הראשונה הכירה מעצמה גדולה בשאיפה הציונית. ההצהרה נכללה מאוחר יותר בכתב המנדט שקיבלה בריטניה על ארץ ישראל.
להרחבה: he.wikipedia.orgמכון דניאל זיו ברחובות, שחיים ויצמן ייסד ב־1934, הורחב, וביום חנוכתו נקרא ״מכון ויצמן למדע״. ויצמן, שהיה כימאי, מנהיג התנועה הציונית ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, עמד בראש המכון. המכון התפתח למוסד מחקר בתחומים רבים, ומדענים בישראל יכלו לעסוק בו במחקר מדעי ברמה עולמית.
להרחבה: he.wikipedia.orgב־3 בנובמבר 1943 ירו אנשי האס אס למוות בעשרות אלפי יהודים במחנה מיידנק ובמחנות טרבניקי ופוניאטובה שבאזור לובלין. הגרמנים קראו לפעולה ״ארנטפסט״, כלומר ״חג הקציר״, ומטרתה הייתה לחסל את היהודים שעוד נשארו בחיים במחנות העבודה באזור. לפי יד ושם נרצחו במיידנק לבדו כ־18,000 יהודים באותו יום. הטבח הזה היה אחד הגדולים ביותר ביהודים בתקופת השואה.
להרחבה: he.wikipedia.orgב־7 בנובמבר 1944 הוצאה להורג בבודפשט חנה סנש, לוחמת ומשוררת מצנחני היישוב. היא צנחה באירופה כדי להגיע להונגריה ולעזור ליהודים שם, נתפסה, נחקרה, עונתה ונידונה למוות. כשהוצאה להורג בידי כיתת יורים הייתה בת 23. בשנת 1950 הובאו עצמותיה לארץ ונקברו בחלקה הצבאית בהר הרצל, ושיריה ויומנה מוכרים עד היום.
להרחבה: he.wikipedia.orgבעיצומה של מלחמת העצמאות נערך מפקד האוכלוסין הראשון של מדינת ישראל, ובזמן המפקד הוטל עוצר על כל תושבי המדינה, כלומר נאסר עליהם לצאת מבתיהם. בעזרת המפקד הוקם מרשם אוכלוסין מסודר, וכל תושב קיבל לראשונה מספר זהות. רשימות המפקד שימשו גם להכנת הבחירות לאספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה.
להרחבה: kkl.org.ilבלילה שבין 9 ל־10 בנובמבר 1938 תקפו הנאצים יהודים ברחבי גרמניה ואוסטריה. הם שרפו בתי כנסת, הרסו חנויות ובתים של יהודים, ועצרו גברים יהודים רבים ושלחו אותם למחנות ריכוז. אחרי הפרעות החמירו השלטונות את הגזרות נגד היהודים, ויהודים רבים ניסו לצאת מגרמניה ומאוסטריה.
להרחבה: yadvashem.orgב־9 בנובמבר 1952 נפטר בביתו ברחובות חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל. ויצמן היה כימאי ומראשי התנועה הציונית, ופעל רבות להשגת הצהרת בלפור ב־1917. הוא נקבר לפי בקשתו בגן ביתו, בשטח מכון ויצמן למדע הקרוי על שמו. אחרי מותו בחרה הכנסת ביצחק בן־צבי לנשיא השני.
להרחבה: he.wikipedia.orgהגרמנים סגרו את גטו ורשה, הגטו הגדול ביותר באירופה, וכלאו בו כ־380,000 יהודים מאחורי חומה. תושבי הגטו לא יכלו עוד לצאת ממנו בלי היתר. בגלל הצפיפות והרעב מתו בגטו יותר מ־80,000 יהודים עוד לפני שהחלו הגירושים למחנות המוות ביולי 1942.
להרחבה: wwv.yadvashem.orgאחרי מות חיים ויצמן הציע ראש הממשלה דוד בן־גוריון לאלברט איינשטיין, המדען היהודי הנודע ואבי תורת היחסות, לכהן כנשיא המדינה. ב־18 בנובמבר 1952 שלח איינשטיין מכתב לשגריר ישראל בוושינגטון, אבא אבן, ובו דחה את ההצעה. הוא כתב שההצעה ריגשה אותו, אך אין לו הניסיון הדרוש כדי לעבוד עם בני אדם ולמלא תפקידים רשמיים. כעבור כשלושה שבועות בחרה הכנסת ביצחק בן־צבי לנשיא.
להרחבה: greenwin.kkl.org.ilב־24 בנובמבר 1632 נולד ברוך שפינוזה באמסטרדם, למשפחת אנוסים, יהודים שנאלצו להתנצר, שהגיעה מפורטוגל. הוא גדל ולמד בקהילה היהודית של העיר, אך ב־1656 הטילה עליו הקהילה חרם בגלל דעותיו על האל ועל התורה. שפינוזה נחשב לאחד הפילוסופים החשובים בעת החדשה. רעיונותיו השפיעו גם על הוגים יהודים בדורות שאחריו.
להרחבה: he.wikipedia.orgב־25 בנובמבר 1940 טבעה בנמל חיפה האונייה ״פטריה״, שעליה העלו הבריטים מעפילים יהודים כדי לגרש אותם למאוריציוס. אנשי ״ההגנה״ הטמינו באונייה מטען נפץ כדי לגרום לה נזק קל ולמנוע את הפלגתה, אבל הפיצוץ היה חזק מהמתוכנן והאונייה שקעה תוך דקות. מאות מעפילים טבעו בה. המעפילים שהגיעו באונייה ״אטלנטיק״ ולא הועלו על ״פטריה״ גורשו בכל זאת למאוריציוס כמה ימים אחר כך.
להרחבה: he.wikipedia.orgהעצרת הכללית של האו״ם קיבלה ברוב קולות את החלטה 181, שקבעה לחלק את ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית ולהעמיד את ירושלים תחת שלטון בין־לאומי. לראשונה הכירו רוב המדינות שהצביעו בעצרת בזכותו של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל. היישוב היהודי קיבל את ההחלטה, והנהגת הערבים דחתה אותה. מיד לאחר ההחלטה פרצה מלחמת העצמאות.
להרחבה: he.wikipedia.org
